'פיצ
גילטי פלז'ר. גילטי=אשמה, פלז'ר=הנאה. מושג קטן הנוגע בחיי היום יום של כולנו במודע או לא במודע. נניח אם אנחנו לוקחים מאכל כלשהו מהמדף ומקווים שאף אחד לא ראה אותנו או שומעים שיר שאנחנו מקווים שאף אחד בסביבה לא שמע ששמענו. הנושא הזה של הרגשת הנאה תוך תחושת אשמה מאוד מסקרן אותי. מאוד מעניין אותי לדעת מה אנשים עושים במודע ונותן להם תחושת אושר אך מקווים מאוד שאף אחד לא ראה אותם עושים את זה.
אני רואה את הסדרה שלי צבעונית ומלאת חיים. בכל פריים תיהיה אותה דמות העושה מעשה אשר גורם לה להיות מאושרת אבל מביך אותה או גורמת לה להרגיש אשמה על כך שעשתה את הפעולה. הפריימים יהיו על רקע צבעוני מתחלף שמתאים לסיטואציה.
המטרה של הסדרה היא מצד אחד שהצופה יחוש הזדהות ויעלה חיוך מהתמונות אך מצד שני לגרום לו איזה תחושת אי נוחות ומבוכה כיוון שהדבר הקטן הזה שהוא עושה בסתר מופיע מולו בגדול בהקצנה.